פסק-דין בתיק ב"ל 50521-07-11

1.         הוגשה תביעה בעקבות החלטת הנתבע מיום 6/2/11 בדבר דחיית תביעתה של התובעת לתשלום גמלת הבטחת הכנסה.

בהמשך להחלטת הדחיה, נשלחה לתובעת הודעה על חוב בסך  16,330 ש"ח.

            על פי מכתב הדחיה התובעת אינה עומדת בתנאי תקנה 7(2)(ג) לתקנות הבטחת הכנסה. כך נכתב:

" מתברר כי גם בעת הגשת תביעתך, לא חלפו 12 חודשים מיום פרידתך מבן הזוג ואת החגים אתם חוגגים יחד מכאן שלא היה מצב של נפרדות רצופה של שנה ומאידך לא תבעת ממנו מזונות".

2.         בכתב התביעה המפורט שהוגש ביום 25/1/12 נטען כי התובעת, שהינה תושבת חוזרת, חזרה ארצה לבדה בחודש 12/08, בעוד שבעלה המשיך להתגורר בחו"ל.

לטענת התובעת, נפרדה מבעלה עוד לפני שובה, כאשר לאורך תקופה ארוכה התארחה לבדה אצל משפחות בחו"ל.

מאז שובה ארצה - התובעת גרה בנפרד, שלא תחת קורת גג עם בעלה.

            לחלופין טענה התובעת כי יש להכיר בזכאותה לגמלת הבטחת הכנסה מכח תקנה 7(5) לתקנות, שכן בעלה אינו תושב ישראל.

3.         כך נטען בתצהיר התובעת:

" 1.       חזרתי לארץ לאחר שהתגוררתי במונטריאול שבקנדה כ-10 שנים יחד עם בעלי אהרון, בסוף 2008 (25.12.08). קיבלתי מעמד של תושב חוזר ביום 7.5.09. אציין שעוד קודם שהיגרנו אני ובעלי לקנדה גרנו בארץ מאז שנישאנו לפני כ- 24 שנים...

2.       חזרתי ארצה לבדי הואיל ובעלי נותר בקנדה וירד למחתרת פן יבולע לו מאימת נושיו (להלן "הבעל"). למעשה הבעל לא פקד את הארץ מזה כ- 13 שנים. פרדתנו החלה עוד בטרם שבתי ארצה עת התארחתי לבדי הן אצל משפחת מונהייט בלונדון והן לתקופה ארוכה יותר בבית משפחת ולדמן בבלגיה בשנת 2008...

3.       לאמור בסע' 2 לעיל אפרט כי עוד קודם חזרתי ארצה ב- 25.12.08 מאנגליה, שהיתי לבדי משך 3 חודשים ו-10 ימים ... באנגליה ואירופה אצל משפחות מונהייט וולדמן כאמור, ובתום תקופת שהייתי זו אצלם חזרתי ארצה בטיסה מהיתרו שבאנגליה.....

4.       עת שבתי ארצה התגוררתי מהלך כחצי שנה אצל חברה בבני ברק ולאחר מכן עברתי להתגורר יחד עם אמי בביתה שברח' רבי עקיבא 37 בבני ברק, וזאת עד עצם היום הזה.

5.       להלכה ולמעשה מאז נסיעתי לאירופה בסמוך לחזרה ארצה... ועד היום, הנני מתגוררת בנפרד מבעלי שנותר בניכר מטעמים המנויים לעיל.

6.       בעלי אף לא מכלכל אותי מאז שנפרדנו נוכח התסבוכת הכלכלית אליה נקלע.

7.       ביום 28.3.10 נסעתי למשך כשבועיים לחגוג את חג הפסח בחו"ל יחד עם בעלי, כן נסעתי לחגוג את חגי תשרי בחו"ל ביום 7.9.10, ונאלצתי לנסוע באופן חריג ביום 26.11.10 נוכח פטירת חמותי. נסיעות אלה מומנו ע"י משפחת בעלי על מנת לאפשר לי לבקר את בעלי אשר חי בגפו ומצבו האישי קשה נוכח בדידותו בניכר, פרוד מאשתו ורחוק מילדיו המתגוררים בארץ.

8.       בעלי לא מכלכל אותי כלל וכלל, אני מתקיימת בזכות עצמי ומהכנסתי המועטה מעבודתי בארגון "הידברות" בתפקיד מזכירה ושימור לקוחות מחו"ל ובכל אותה תקופה בני הצעיר יליד 1989 חייל בסדיר ואני לא מסוגלת לתמוך בו שכן אני בעצמי זקוקה לתמיכה ומתגוררת בלית ברירה אצל אימי.

9.       הגשתי תביעה להבטחת הכנסה ב- 11/09. תביעתי אושרה, נסיעותיי הקצרות בפסח ובחגי תשרי לא יצרו לי קושי בהמשך הזכאות לגמלה מצד הנתבע אך עמדתו השתנתה רק בגלל שיצאתי לנחם את בעלי נוכח פטירת אימו ב- 11/10. או אז נחקרתי ב- 12/10 ע"י חוקר מטעם המוסד, והנתבע החליט לשלול זכאותי ב- 2/11 ובעקבות כך לייחס לי חוב. ...".

4.         בהודעתה בפני חוקר המל"ל מיום 30/12/10 (נ/2) טענה התובעת כי היא חזרה ארצה לפני כשנתיים, בעוד שבעלה " עדיין גר בחו"ל".